אלרגיה לתרופות

אלרגיה, תגובה לחומרים מכל סוג ומין – למעשה את המונח אלרגיה שביונית פירושו "תגובה אחרת" טבע רופא ילדים אוסטרי שלפני כ 200 שנה שם לב שלחלק מהילדים שחוסנו כנגד חיידק הדיפטריה פיתחו תופעות לוואי לא צפויות.
ברבות השנים עם הכנסתם לשימוש של תרופות רבות, שהפכו לחלק יומיומי מהחיים המודרניים, הלכו והתרבו גם הדיווחים על אלרגיות לתרופות, במאמר זה אנסה לסקור חלק מהתופעות הנפוצות ולבאר אותן מעט.

סוגי תופעות לוואי לתרופות

תופעות לוואי צפויות הקשורות בתכונות התרופה:
למשל ירידה בדופק הלב וחולשה עקב שימוש בתרופות ללחץ דם המאיטות את דופק הלב.
או למשל התפתחות פטרת וגינאלית בחולות המקבלות אנטיביוטיקה לדלקת שקדים, נטייה לדמם עקב שימוש באספירין ודופק מואץ עקב שימוש במשאפים לטיפול באסתמה.

תופעות לוואי הקשורות במינון יתר של התרופות:
הדוגמא הקלאסית היא כמובן זו של האקמול אשר על אף היותה תרופה בטוחה מאד לשימוש בד"כ הרי שבמינון גבוה מדי היא עשויה לגרום לכשל חמור בתפקודי הכבד.
יש תרופות רבות הדורשות ניטור מתמיד של הריכוז שלהן בדם, על ידי בדיקות דם תקופתיות בשל הנטייה לרעילות.

תופעות לוואי הקשורות באינטרקציה בין שתי תרופות:
כאן הכוונה היא לשיבוש בפעולהשלתרופה אחת עקב שימוש בתרופה אחרת – זו הסיבה העיקרית לחשיבות הרבה של דיווח לרופא על כל תרופה שנטלנו, גם כזו הנמכרת ללא מרשם.

כל התופעות הלוואי שציינתי הן תופעות לוואי צפויות וידועות שלעיתים ניתן לקרוא אותן בדף ההסבר לתרופה
אלא שלעיתים קיימות תופעות לוואי בלתי צפויות שאינן מופיעות אלא לעיתים נדירות או רק בחלק מהאנשים
כאן מדובר בעיקר בתגובות אלרגיות של מערכת החיסון.

ביטוי האלרגיה לתרופות

במרבית המקרים אלרגיה לתרופה תתבטא בפריחה אדומה ומגרדת שתופיע מיד עם נטילת התרופה או רק לאחר מספר ימים מנטילתה.
במקרים מסוימים עשויה התגובה האלרגית להיות כה חמורה עד לכדי מצב של ירידה דרסטית בלחץ הדם, שוק וסכנת חיים מייד עם נטילת התרופה.
לעיתים מדובר אמנם רק בפריחה אך הפריחה עשויה להפוך לקשה מאד עד כדי מצב דמוי כוויות קשות ועם פגיעה נלוות בכליות או בכבד, לכן אנו מייחסים חשיבות רבה לאבחון וטיפול מהיר בכל מצב של פריחה לא צפויה המתפתחת עקב שימוש בתרופה – החולה חייב לפנות מייד לרופא המטפל או ישירות למוקד חירום או חדר מיון ולעבור הערכה לגבי חומרת התגובה האלרגית והצעדים שיש לנקוט בכדי לעצרה.
אלרגיה לתרופה עשויה להתפתח לכל תרופה ובכל גיל גם לאחר שנים של טיפול ללא כל תופעות לוואי – כך שגם אם החולה זוכר היטב שבעבר הוא קיבל את אותה תרופה ללא כל בעיה אין זה אומר שכעת אין זו אלרגיה.

אלרגיה לפנצילין

אנטיביוטיקות למיניהן ובראשן הפנצילין לכל נגזרותיו הן ללא ספק אחת מקבוצות התרופות העיקריות הגורם לאלרגיה ואפילו לאלרגיה מסוכנת.
אלא שלעיתים קרובות ניתנת ההגדרה של אלרגיה לפנצילין ממש שלא בצדק ולמעשה מחקרים רבים הראו שיותר מ 90% מהאנשים שחושבים או מוגדרים כאלרגים לפנצילין בגלל משהו שהתרחש למשל בילדותם, אינם אלרגים למעשה ויכולים להשתמש בתרופה ללא כל חשש.

לעובדה הזו חשיבות רבה שכן כל מי שאלרגי לתרופה כלשהי בכלל ולפנצילין בפרט חווה על בשרו את הקשיים הרבים שעשויים לעמוד בפניו בעת חולי או אשפוז. במחקר שערכנו בב"ח איכילוב מצאנו שההגדרה השגויה של אלרגיה לפנצילין תגרום לשימוש בתרופות יקרות, לא מתאימות ועם הרבה תופעות לוואי במקום טיפול פשוט בפנצילין.

אבחון וטיפול באלרגיה לתרופות

בכל מקרה של חשד לאלרגיה לתרופה שאינו מבוסס או כזה הקשור באירוע מהעבר הרחוק חשוב לשלול או לוודא את קיום האלרגיה
בדיקת אלרגיה למזון לאבק לקוסמטיקה או לבע"ח היא בדיקה פשוטה הניתנת לביצוע בקלות בכל מרפאת אלרגיה אך דווקא הנושא של אבחון רגישות לתרופות הוא מורכב יותר וכרוך לעיתים בסדרת בדיקות במרפאות אלרגיה של בתי החולים ולא במרפאות הרגילות.
לעיתים מגיע החולה עם רשימת של 4-5 תרופות ואנחנו במרפאה מנסים לבודד את התרופה הבעייתית הן באמצעות ראיון רפואי והן באמצעות בדיקות אלרגיה הנעשות בד"כ על ידי "טסטים" עוריים או בבדיקות דם מיוחדות.
יש לזכור שגם אבחון של אלרגיה אינו סוף פסוק וכאשר מדובר בתרופה חשובה וחיונית כמו פנצילין, אספירין או תרופות כמוטרפיות למשל אנו יכולים לחסן את החולה כנגד האלרגיה ולאפשר לו לקבל את התרופה ללא תופעות לוואי.

לסיכום: התרופות נועדו להבריא אך לעיתים הן עלולות להזיק וחשוב מאד שנפנים את העובדה הזו וניוועץ עם הרופא לגבי כל חשד לאפשרות לתופעות לוואי או אלרגיות.
כאשר קיימת אלרגיה של ממש לתרופה יש להימנע ממנה ולהכיר את כל השמות של נגזרותיה או של תרופות דומות לה שגם מהן עלינו להימנע.
במידה והחשד לא מבוסס במיוחד במידה ומדובר בתרופה חיונית ניתן לבצע בדיקות לאלרגיה לתרופות ולחסן את הגוף מפני האלרגיה.