אורטיקריה כרונית: כשהגוף מפעיל "אזעקת שווא" – מבט חדש על העור, הגוף והנפש

היא מגרדת, היא אדומה, היא מופיעה ונעלמת ללא התראה מוקדמת, והיא מתסכלת נורא. אורטיקריה כרונית היא אחת החידות הגדולות ברפואה, אך הבנה חדשה של הקשר בין מערכת העצבים לעור שופכת אור חדש על הטיפול בה.

מהי אורטיקריה ?

אורטיקריה (בעברית: חרלת או סרפדת) הינה כינוייה של פריחה המתבטאת בד"כ בהופעה פתאומית ולא צפויה של נגעים מורמים אדומים ומגרדים עפני העור. מוכרים מספר סוגים של אורטיקריה בהתאם לאופיים, חומרתם ומשך הופעתם.

אורטיקריה המופיעה באופן חד פעמי עשויה להגרם מאלרגיה למזון או תרופה למשל בעוד שאורטיקריה המופיעה מדי יום לאורך ימים ארוכים מכונה אורטיקריה כרונית והיא קשורה בד"כ לבעיות פנימיות ולאו דווקא לאלרגיה כלפי גורם חיצוני כלשהוא.

האבחנה בין סוגי האורטיקריה היא לעיתים קשה וזהו תפקידו של הרופא המומחה באלרגיה לאבחן את סוג האורטיקריה, הגורם לה והטיפול המתאים ביותר עבורה.

מהי אורטיקריה כרונית?

כאשר הפריחה מופיעה כמעט מידי יום באופן רצוף שבועות ארוכים הרי אז מדובר באורטיקריה כרונית.
מצב זה הוא מצב העשוי להתחיל באופן פתאומי ולהמשך שבועות, חודשים ולעיתים גם שנים.
זוהי למעשה מחלה עור הנגרמת מרגישות יתר של העור לכל גירוי קל פנימי או חיצוני.
הגירויים החיצוניים העיקריים הם שנויי טמפרטורה (קור או חום), קרינת השמש ולחץ פיזי כמו לאחר נשיאת משא כבד, שפשוף העור, בגד לוחץ וכדומה.
לעיתים הגירוי להופעת הפריחה הוא פנימי: מתח או חום פנימי, הפרעות הורמונליות, מחזור חודשי, דלקת בקיבה או במקום אחר או מחלות פנימיות אחרות. בלפחות שליש מהמיקרים נגרמת הפריחה מנוגדנים שהגוף מייצר – נוגדנים הדומים לאלו המופיעים גם במחלות רבות אחרות כמו במחלות בלוטת התריס למשל.

אלרגיה היא בד"כ גורם נדיר לאורטיקריה כרונית והגורמים התיאורטיים האפשריים הם אלרגיה למזון (לדוגמא, חלב, לחם או ביצים), אלרגיה לחומרים זרים במזון (מיקרוארגניזמים) ולעיתים אלרגיה לתרופות קבועות שנוטל החולה.

אבחון אורטיקריה כרונית

אבחון הבעיה דורש לקיחת היסטוריה רפואית מפורטת, שלילת גורם אלרגי לפריחה ושלילת בעיות פנימיות אחרות כמו זיהומים, בעיות הורמונליות או רגישות יתר של מערכת החיסון.
במהלך הבירור מקובל לעשות בדיקות דם מקיפות ולעיתים מתבקש החולה לבצע גם בדיקת שתן, צואה, צלום ריאות או בדיקות אחרות.
בדיקות לאלרגיה יש צורך לבצע רק במידה וקיים חשד ספציפי לאלרגיה, יש הרי כל כך הרבה מזונות או גורמים אחרים סביבנו שעמם אנו באים במגע ולכן בדיקת האלרגיה יעילה רק כאשר קיים קשר או חשד לגורם ספציפי.

העור כ"מערכת אזעקה" שיצאה מאיזון

כדי להבין את האורטיקריה הכרונית, עלינו להפסיק לחפש את ה"אלרגן" החיצוני ולהסתכל פנימה. העור שלנו הוא לא רק עטיפה; הוא איבר עשיר בקולטנים עצביים, מתווכים דלקתיים ורשת צפופה של תאי מערכת החיסון (ובעיקר תאי פיטום – Mast Cells).

אחת הדרכים המדויקות ביותר להבין את המחלה היא באמצעות דימוי למערכת אזעקה של רכב. במצב תקין, האזעקה אמורה לפעול רק כשמישהו מנסה לפרוץ לרכב (סכנה אמיתית). אולם, באורטיקריה כרונית, החיישנים של המערכת הופכים לרגישים מדי (Hyper-sensitive). כעת, כל משב רוח קל, חתול שעובר בסביבה או רעש רקע – מפעילים אזעקה מחרישת אוזניים. האזעקה אמיתית, הרעש אמיתי, אך אין באמת פורץ.

כך בדיוק פועל העור באורטיקריה: המוח ומערכת העצבים משדרים "דריכות יתר", וכל גירוי קטן גורם לתאים לשחרר היסטמין וליצור פריחה וגרד, למרות שאין שום סכנה או זיהום.

הטיפול באורטיקריה כרונית: מעגל הקסמים: גוף, נפש וגרד

כאן נכנס לתמונה המרכיב הנפשי, ולא כ"המצאה" של המטופל, אלא כמנגנון פיזיולוגי. במצבי סטרס – גופני, נפשי או בעקבות מחלה ויראלית – המערכת הסימפתטית ("הילחם או ברח") דרוכה. דריכות זו מורידה את סף הרגישות של העור. כשהפריחה מופיעה, היא יוצרת חרדה ומצוקה ("מה קורה לי? זה מסוכן?"). החרדה הזו מעלה עוד יותר את רמת הסטרס, שמגבירה את רגישות העור – והפריחה מחמירה.

הבשורה החשובה: אורטיקריה כרונית, על אף שהיא מציקה מאוד, אינה מסוכנת. אין חשש לחנק (ברוב המוחלט של המקרים שאינם אנגיואדמה תורשתית) ואין נזק פנימי.

הטיפול המשולב: הרגעה, ויסות ותרופות

הטיפול המודרני במחלה נשען על שתי רגליים: השבת היציבות הביולוגית (תרופות) והשבת היציבות התודעתית (נפש).

1. הטיפול התרופתי – יצירת "שקט תעשייתי": המטרה היא להעלות חזרה את סף הגירוי של העור ולמנוע את שחרור ההיסטמין.

• אנטיהיסטמינים: הטיפול הבסיסי, לעיתים במינונים גבוהים (עד פי 4 מהמינון הרגיל) כדי להשיג שליטה.

• טיפולים ביולוגיים (כגון זולייר/אומליזומאב): פריצת דרך משמעותית למקרים עקשניים. זוהי זריקה המנטרלת את ה"דלק" של התהליך האלרגי ונחשבת יעילה ובטוחה מאוד.

2. הטיפול התודעתי – שינוי היחס למחלה: מכיוון שהמחלה מושפעת ממערכת העצבים, לגישת המטופל יש משמעות טיפולית:

• הכלה והרגעה: ההבנה שזו "אזעקת שווא" ולא סכנת חיים מפחיתה את החרדה באופן מיידי.

• הורדת סטרס: שינה טובה, פעילות גופנית מתונה וטכניקות הרגעה מסייעות "לכבות" את מערכת האזעקה של הגוף.

אופטימיות זהירה: זה עובר!

המסר החשוב ביותר הוא מסר של תקווה. אורטיקריה כרונית היא מחלה בעלת אופי גלי, ולמרות שהיא עשויה להימשך חודשים ואף שנים – בסופו של דבר היא חולפת. הגוף לומד לווסת את עצמו מחדש, ה"אזעקה" משתתקת, והעור חוזר להיות שקט. בעזרת טיפול נכון, סבלנות וליווי רפואי מרגיע, ניתן לעבור את התקופה הזו באיכות חיים טובה ולעיתים קרובות להגיע להחלמה מלאה.