מינוני סף לאלרגנים במזון

במשך כמה שנים, מדענים ברחבי העולם מנסים להבין ולגלות מהם מינוני הסף לאלרגנים במזון –  כלומר הכמות הנמוכה ביותר של המזון שיכול לגרום לתגובה אלרגית. ברגע שמינון סף יוכרז עבור כל מזון אלרגני, אז תעשיית המזון  תוכל לעשות מאמצים כדי להפחית זיהום צולב למתחת לרמות אלה. התוצאה תהיה פחות  אזהרות "עשוי להכיל" והקלה גדולה לחולים האלרגיים.
ניתן להגדיר הסף האלרגני של המזון ככמות המקסימאלית של מזון אלרגני שיכול להיות נסבל מבלי לייצר שום תגובה שלילית. סף אינדיבידואלי הוא הכמות  המקסימאלית של מזון אלרגני שיכול להיות נסבל על ידי חולה אלרגי. סף אוכלוסייה הוא הכמות המקסימאלית של מזון אלרגני שיכול להיות נסבל על ידי כל האוכלוסייה (או רוב רובה) של אנשים עם סוג מסוים של אלרגיה למזון.
הדרך לקבוע את רמת הסף האינדיבידואלית של חולה אלרגי הוא לבצעע עבורו תגר הדרגתי כפול סמיות נבוקר עם המזון האלרגני אליו הוא רגיש.
כמות עולה בהדרגה והמינון הראשון הנמוך ביותר בו ניצפת תגובה אלרגית היא רמת הסף
בדיקות רמות הסף האינדיבידואליות אינן מבוצעות דרך קבע ולכן רוב החולים הילדים וההורים כלל אינם יודעים מהי רמת הסף אך כמובן שלבדיקה זו יש משמעות רבה והיא יכולה לעזור מאד לחולים האלרגים ולהוריהם בטיפול, בשמירה ובקביעת התזונה הנכונה עבורם.
בדיקת תגר זו במידה והיא מבוצעת במסגרת מרפאת אלרגיה מיומנת היא בדיקה בטוחה מאד שהסיכון בה קלוש.

ספי אוכלוסייה קשים יותר להגדרה. בכדי לקבוע סף לאוכלוסייה יש למעשה לבדוק כמה שיותר נבדקים מתוך האוכלוסייה ולראות מהו הסף המשותף לכולם.
כיוון שלכל אחד סף אחר הרי שבד"כ יש צורך בניתוחים סטטיסטים אך גם הרבה ויתורים והנחות.
סף האוכלוסייה מתואר לעתים קרובות במונחים של האחוזים למשל ED10 (המינון לעורר צפוי לעורר תגובה ב -10% מאנשים עם אלרגיה למזון מסוים). ברור,ש  ED10 הוא לא מינון בטוח לכלל אוכלוסייה עם אלרגיה למזון, כי זה צופה של 10% כן יהיו תופעות לוואי במינון ש. אבל, ED10 שימושי להשוואה של העוצמה של מזון אלרגני אחד מול אחר וגם שימושי בניבוי התגובה.

הבעייתיות במציאת סף למזונות אלרגניים

לא כולם מסכימים עם הרעיון של מציאת סף למזונות אלרגנים. הטיעון העיקרי נגד מבוסס על התפיסה שבחלק מהחולים גם עקבות מזעריות יכולות להרוג. תפיסה זו מתבססת במידה רבה על סיפורים מפחידים ומקרים קיצוניים, יש להודות שכמויות קטנות של האלרגן יכולות לעורר סימפטומים באנשים שאינם אלרגיים מאוד. לא כל תסמינים אלה הם סכנת חיים אך ודשאי שהם דורשים טיפול, הם לא נעימים ומדאיגים.
יתר על כן, הסף האלרגי של כל אדם ואדם  אלרגי יכול להשתנות מיום ליום. מידת התגובה לגורם האלרגני בכל זמן נתון תלויה בגורמים כגון המצב הבריאותי הכללי באותו יום, כמה טוב האסתמה שלהם נשלטת, אם הם ביצעו באותו היום  פעילות גופנית מאומצת, שתיית אלכוהול, נטלו תרופות מסוימות העשויות להגביר אלרגיה ועוד…
צריך להבין שמחקר לגבי גילוי רמות הסף אינו פשוט כלל
את מי כוללים במחקר ואת מיל לא מבחינת החולים ? כבאילו שיטות מודדים את כמויות האלרגן במזון? כיצד בודקים את רמת האלרגיה והתגובה בנבדקים ? מה קורה עם מזוןם מעובד? מבושל? אפוי? מה קורה לרמת הסף כשיש מספר גורמי אלרגיה במזון ? מה קורה כשהילד גדל? האם רמת הסף עשויה להיות גבוהה יותר או נמוכה יותר? ועוד שאלות רבות לא פתורות.

גם אם מומחי האלרגיה ותעשיית המזון יסכימו על רמות סף מסויימות האם זה יהיה נכון לכל החולים האלרגים בכל מן וזמן או רק לרובם , רוב הזמן – כלומר שיהיו גם יוצאים מהכלל שעבורם רמת הסף לא תהיה מספקת.
אם נהיה הוגנים נוכל כבר כעת לקבוע שתמיד יהיה מיעוט קטן שהוא כל כך רגיש שגם מיעוט זה יוכל להגיב לרמת מזון אלרגני שמתחת לסף – לכן השאלה היא מה אחוז השגיאה שאנו מרשים לעצמנו .

היתרונות במציאת סף למזונות אלרגניים

לעומת המגבלות הללו יש מספר יתרונות לקביעת ספים:
הגדרת ספים כמותיים תביא לניהול נכון יותר ובטיחות רבה יותר בתעשיית המזון. זה גם יאפשר תקשורת הרבה יותר טובה בין הרופאים , הצרכנים והחולים לגבי המשמעות של תוויות "עשוי להכיל".
יש לזכור שהתגובות האלרגיות החמורות ביותר בדרך כלל נגרמו, לא על ידי עקבות של מזון , אלא על ידי כמויות משמעותיות של אלרגן שהיה במזון.
מחקים הצביעו על כך שתגובות לכמויות קטנות של מזון אלרגני יהיו מתונות ברוב המכריע של המקרים.
חיסול מוחלט של סיכון הוא בלתי אפשרי בכל תחום בחיים, אבל מזעור הסיכון הוא בר השגה וכדאי. ולכן אני מניח שרוב האנשים עם אלרגיות למזון יכולים לקבל את העובדה שתגובה קלה מדי פעם עלולה להתרחש.

כפי שתוכלו לראות בגרף המצורף הצליחו לקבוע רמות סף למספר גורמי אלרגיה במזון אך מדובר ברמות סף של האוכלוסייה ובלתי אפשרי לומר , עפי נתונים אלו, להורה לילד האלרגני מה מותר לילדו לצרוך ומה אסור מבחינת כמויות המזון האלרגני.
בבכדי לדעת באוםפן אינדיביואלי מה רמת הסף ניתן לבצע בדיקת תגר הדרגתית עם כמויות מזעריות של המון האלרגני.
בדיקות תגר שכאלו חייבות להתבצע עם צוות מיומן במרפאות אלרגיה. בד"כ מקובל לבצע בדיקות קביעת סף בילדים גדולים יחסית שיכולים גם לתאר את תחושותיהם ולדווח על תופעות לוואי.

http://www.ilsi.org/Europe/Documents/Food%20Allergy%20Symposium/Poster_Blom.pdf