החיסונים כנגד מחלות זיהומיות – תופעות הלוואי והאלרגיות

אחת ההצלחות הגדולות של הרפואה המודרנית היה בפיתוח חיסונים כנגד מחלות קשות שחלקן גרם למגפות איומות ברחבי העולם כמו מחלת האבעבועות השחורות למשל.
כיום מהווים החיסונים חלק מהותי בדרכי ההתגוננות של האנושות כלפי מזהמים ובכל מדינות העולם ניתנים חיסונים בחינם ובעידוד המדינה לילדים ומבוגרים כאחד כנגד מחלות כמו דלקת כבד נגיפיתף חצבת, אדמת, חזרת, אבעבועות הרוח ועוד.

אלא שבקרב חלק מהציבור הרחב קיים חשש מפני ההתחסנות: לא פשוט להחליט להורה לקחת את תינוקו למרפאה ולהזריק לתוכו חיידק או וירוס מוחלש או מומת על מנת לחסנו. האם זה כדאי ? האןם זה מסוכן ? שמעתי שזה עלול לגרום לאוטיזם? לאלרגיה? לבעיות עצביות?

בעבר פורסמו מספר מחקרים שלכאורה הפנו אצבע מאשימה כלפי החיסונים אך חלק ממחקרים אלו לא היה מבוסס ונכון ובכל זאת הפחד עדיין קיים.

אין ספק שכלל החיסונים נחשבים כבטוחיים ורצויים אך בכל זאת יש לזכור שלעיתים נדירות מאד הם גם עלולים לגרום לתגובה לא רצוייה של אלרגיה, חיסוניות עצמית או בעייה אחרת במערכת החיסונית

אחד הגורמים הבעייתים בחיסון הם התוספים המוכנסים אליו ובמאמר שלהן אנסה להסביר את הרקע לבעיתיות זו של החיסונים.

מהו חיסון נגד מחלות זיהומיות וכיצד הוא פועל?

שיטת החיסון הפעיל ההיא השיטה העיקרית של החיסונים בילדים ומבוגרים. בשיטה זו מנסים לגרום למערכת החיסון לפתח בעצמה נוגדנים כנגד גורם המחלה.
נוגדנים אלו נצמדים אל גורם המחלה בעת חדירתו לגוף ומאפשרים את הכחדתו על ידי המערכת החיסונית וסילוקו המהיר מהגוף.
בכדי לגרום לגוף לייצר נוגדנים אלו מוזרק במהלך החיסון גורם המחלה באופן מומת או מוחלש או חלקים מגורם המחלה. כאשר חודר החומר החיסוני לדמו של החולה הוא נפגש בתאי מערכת החיסון, מתרחשת תגובה אימונולוגית שבה התאים הלימפוציטים המזהים את החומר החיסוני משכפלים את עצמם, משגשגים עוברים שינויים גנטיים ומורפולוגיים ומתחילים לייצר נוגדנים המתפזרים בדמו של המטופל.

החומרים שבחיסון נגד מחלות זיהומיות והשפעתם

לא תמיד קל לעורר את מערכת החיסון לייצר נוגדנים ולכן לעיתים קרובות יש צורך בהזרקות חוזרות של החיסון או הצמדתו לחומרים הגורמים לשפעול מערכת החיסון.
חומרים אלו מכונים "אדג'ובנטים". אחד העיקריים הוא למשל "אלומיניום הידרוקסיד", חומר זה משמש לשפעול המערכת החיסונית באופן כזה שהיא תייצר נוגדנים. מדובר בשפעול כללי של המערכת החיסונית שפעול העשוי לגרום לייצור נוגדני אלרגיה ונוגדנים עצמיים המכוונים כנגד רקמות הגוף של המטופל (תגובה הקרויה "חיסוניות עצמית").
בעת החיסון חל שפעול כללי של המערכת החיסונית כך שבמקביל ליצירת נוגדנים כנגד הוירוס או החיידק עלולה מערכת החיסון לייצר נוגדנים עצמיים וליצור מגוון תסמונות של חיסוניות עצמית.

תכונה זו של החומרים ה"אדגובנטים" לשפעל את המערכת החיסונית ולגרום לאלרגיה או לחיסוניות עצמית נחקרה ותוארה רבות בספרות הרפואית. למרות שחומרים אלו הם בד"כ אינם מזיקים הרי שבמקרים מסוימים בעיקר במטופלים עם נטייה לאלרגיה או בעיות חיסונית אחרות עשויים חומרים אלו לגרום לבעיות.

השפעת חומרי השימור שבחיסון נגד מחלות זיהומיות

בנוסף לאלומיניום הידרוקסיד מכילים החיסונים תוספים אחרים המהווים חומרי שימור להארכת חיי המדף של התרכיב. כמו למשל "פורמאלדהיד" ו"בנזנתוניום" . הפורמאלדהיד הוא חומר שבריכוזים גבוהים עשוי לגרום לפגיעות בתאים ורקמות והוא בעל סיכון לגרום לסרטן. במינונים נמוכים כמו אלו המצויים בתכשירים קוסמטיים או בחיסונים ותרופות הוא עלול לגרום לתגובות אלרגיות כרוניות והוא מהווה כיום את אחד מגורמי האלרגיה הנפוצים.

תופעות לוואי ונזקי החיסון נגד מחלות זיהומיות

כבר 200 שנה שנהוגים חיסונים בעולם, בהצלחה. ברוב רובם של המקרים עובר החיסון בהצלחה וללא תופעות לוואי משמעותיות והודות לטיפול זה הצלחנו אכן להדביר מחלות קשות רבות באוכלוסיית העולם.
אלא שבמיעוט המקרים עלולות להתפתח תופעות לוואי לחיסונים. תופעות לוואי אלו קשורות בד"כ בתגובות אימונולוגיות אחרות שתהליך החיסון עורר. כך למשל עלולים להתפתח נוגדני אלרגיה כלפי החיסון או שעלולה להתפתח תגובה חיסונית שבה הנוגדנים הנוצרים אינם מכוונים רק כנגד הגורם הזיהומי אלא גם כנגד חלבונים עצמיים שבגופו של החולה, כפי שהזכרתי בפרק הקודם.
במהלך ההיסטוריה תוארו בספרות הרפואית מיקרים רבים ושונים של תופעות לוואי ושל היוצרות נוגדנים עצמיים (מחלות חיסוניות עצמית) לאחר חיסון הפוגעים במערכת העצבים במערכת העיכול, בלב בכליות ובעור. נוגדנים אלו עלולים להיוותר בגוף שנים רבות ולגרום לתסמונות ומחלות כרוניות ואף לסכנת חיים.

רוב רובה של האוכלוסייה כאמור עמיד בפני תופעות לוואי אלו ולא ייפתח תופעות לוואי או נוגדנים עצמיים אך במיעוט המקרים תופעות אלו כן מתרחשות בתלות בסוג החיסון ואוכלוסיית המתחסנים.
כאשר מתפתחת תגובה חיסונית לא רצויה לאחר החיסון אין לנו דרך להחזיר את הגלגל אחורה, לא ניתן לסלק את הנוגדנים העצמיים שנוצרו ולא נותר לנו אלא לטפל בבעיות שמתפתחות.
כיוון שמדובר למעשה בתופעות נדירות יחסית השונות מאדם לאדם ומחיסון לחיסון קשה מאד לערוך סטטיסטיקות מדויקות של הסיכון הממשי לכל אדם ואדם.

תופעות לוואי לחיסון נגד מחלות זיהומיות

אחת הבעיות בכל הקשור במחקר ובבקרה על החיסונים הוא הקושי לקשור בין החיסון לבין המחלה או תופעות הלוואי שהתפתחו לאחריו.
אנו מכירים בשתי תופעות לוואי עיקריות לטיפול חיסוני או תרופתי : תופעות לוואי מיידיות המתרחשות מיד לאחר החיסון שכמובן קלות מאד לזיהוי ולעומתן יש תופעות לוואי המופיעות רק בהדרגה לעיתים שבועות או חודשים לאחר הטיפול.

תגובות אלרגיות מיידיות לחיסון נגד מחלות זיהומיות

התגובות הקלות ביות לזיהוי הם כמובן התגובות האלרגיות המתרחשות בתוך דקות מהחיסון – זו תופעה נדירה העשוייה להגרם לא רק מאלרגיה לחיסון עצו אלא גם מאלרגיה כלפי מרכיבים שמהם פותח החיסון. כך למשל ילדים האלרים לבייתים עלולים לפתח תגובה אלרגית לחיסונים שפותחו בעזרת ביצים – זו הסיבה שילדים עם אלרגיות למזון בכלל ולביצים בפרט יקבלו פעמים רבות את החיסון לא במרפאה רגילה של טיפת חלב אלא יישלחו לקבלת החיסון במרפאת אלרגיה.