מתי כבר זה יעבור ? כמה זמן עוד נצטרך לדאוג ולשמור על הילד ? זו השאלה המתסכלת מכול השאלות שאני נשאל במרפאה.
הבשורה הטובה בכל מה שקשור לאלרגיה במזון היא שהאלרגיה עשוייה לעבור מעצמה. זה נכון בעיקר לתינוקות וילדים קטנים ובעיקר בהקשר של מזונות כמו חלב וביצים.
הבעייה היא שלא תמיד ברור מתי תחלוף האלרגיה ואם בכלל ?
בד"כ אנו ממליצים לבצע בדיקת אלרגיה חוזרת כל מספר חודשים על מנת ולנסות ולראות האם מתחילה לרדת רמת הרגישות. במידה ואני רואה שיש ירידה משמעותית ברגישות אני מבצע לילדים מבחן תגר עם המזון האלרגי בכדי להווכח האם קיימת עדיין רגישות או שהתפתחה עמידות.
יש כיום ניסיונות רבים להשרות עמידות ולנסות ולגרום לילדים להגיע למצב ש ריפוי ושל עמידות למזון האלרגי - ע"י ניסיון להרגיל אותם בהדרגה למזון.
בארץ יש כבר עשרות רבות של ילדים שהחלו בטיפולים חיסוניים אלו במרכזים הרפואיים השונים ועשרות רבות בהם הטיפול הצליח והם מצליחם לצרוך את המזון האלרגני אם תופעות לואי מעטות בלבד.
תוצאות המחקר בחלב אפוי בשנים 2014-2015
בשנת 2013-2014 ערכנו מחקר לגבי בטיחותו ויעילותו של טיפול בחלב אפוי בילדים האלרגים לחלב
המחקר התנהל בו זמנית במספר מרכזים בארץ כולל בבני ציון בחיפה, וולפסון בחולון, ובאיכילוב שבת"א.
במחקר השתתפו ילדים בגילאים שונים שנמצאו אלרגיים לחלב פרה. סך הכל נכללו במחקר כ 86 ילדים שבשלב הראשון עברו תגר מבוקר לחלב אפוי במרפאת האלרגיה . 16 ילדים כבר בתגר במרפאה הגיבו משמעותית לחלב האפוי ולכן לא המשיכו בטיפול.
68 ילדים המשיכו בטיפול בבית באמצעות פרוסת עוגה או מאפין שבו היה חלב אפוי . 26 ילדים מתוכם הפסיקו את ההשתתפות במחקר במהלך הזמן בשל תופעות לואי, סירוב לאכול את העוגה, וכדומה.
לעומת זאת 42 ילדים (כמחצית מהילדים שהופנו למחקר) המשיכו במחקר והגיעו לשלב בו חשפנו אותם לגבינה צהובה מותכת (כמו שיש בטוסט ובפיצה).
18 ילדים שהגיעו לשלב התגר עם הגבינה המותכת – הגיבו כלפיה מיידית או שלא הצליחו להתמיד בצריכה או במעקב. אבל 24 ילדים הצליחו לצרוך את הגבינה המותכת ללא בעיה והגיעו לשלב בו חשפנו אותם לחלב טרי ומלא ורובם (20 ילדים) עברו זאת בהצלחה כך שלסיכומו של דבר מתוך 86 ילדים עם אלרגיה משמעותית לחלב , שהשתתפו במחקר, : 20 ילדים כלומר כרבע מהילדים הצליחו בסופו של דבר לצרוך חלב של ממש ללא תופעות לואי משמעותיות וזאת תוך כחצי שנה של טיפול
אף אחד מהילדים לא חווה במהלך הטיפול תגובה קשה מסכנת חיים כמו אנפילקסיס אלא רק תופעות קלות של גרד, כאב בטן ופריחה.
המחקר לא היה השוואתי או כפול סמיות אבל אין ספק שברור שהסבירות ש 25% מהילדים היו מחלימים בעצמם מאלרגיה לחלב בתוך חצי שנה היא קלושה, כך שמבחינה זו ניתן להסיק שצורת טיפול זה עשוייה להכפיל את סיכויי ההחלמה מאלרגיה ושהטיפול הוא בטוח וקל יחסית.
צורה זו של טיפול נעשית יותר ויותר ברחבי העולם ויש עוד מחקרים דומים
כך למשל נמצא במחקר השוואתי שילדים שעברו את תהליך החשיפה לחלב אפוי היה סיכוי גדול פי 2 ויותר להחלים מאלרגיה לחלב יחסית לילדים שנמנעו מחלב לחלוטין(1)
ממצאים דומים היו גם לגבי ילדים עם אלרגיה לביצים והמחקרים גם הראו שינויים משמעותיים מבחינת המערכת החיסונית. (2-5)
שיטת החלב האפוי מצטיינת בבטיחות גבוהה שכן מטרת הטיפול הוא לנסות להשרות עמידות למזון במינימום תופעות לואי , כלומר מתן כמויות קטנות מאד של המזון האלרגי והורדת המינון במידה ויש תופעות לואי – הכוונה בטיפול זה היא לחשוף את המערכת החיסונית לכמויות קטנות של המזון בכדי שהיא תסתגל מבחינה חיסונית למזון מבלי שיהיו תופעות לואי
שיטה זו של "אימונותרפיה במינונים נמוכים" נהוגה גם כלפי גורמי אלרגיה אחרים כגון אבק, אבקנים וכדומה במיקרים של נזלת אלרגית ואסתמה.
השריית עמידות למזון
לעומת שיטת האימונותרפיה במינונים נמוכים הרי שיש הנוקטים בשיטת אחרות שבהם המטרה היא להגיע במהירות גבוהה יותר למתן מינון גבוה של המזון האלרגני. שיטה זו מכונה גם "הפחתת רגישות" או "דהסנסיטיזציה".
שיטה זו נוסתה בצורות שונות כבר שנים רבות בעולם והיא מיושמת בארץ בבית החולים אסה"ר על ידי פרופ כץ וצוותו. (6) עיקר המחקר נעשה לגבי חלב אם כי כמובן שניתן לבצע את הטיפול גם כלפי מזונות אחרים בשיטה זו המטרה היא להגיע די מהר למתן חלב בכמות גדולה כמו כוס שלמה ולהמשיך בצריכת חלב קבועה לאורך תקופה ארוכה.
בשיטה זו צפויות תופעות לואי רבות וקשות יותר ולכן היא דורשת לפחות בהתחלה אישפוז וצוות סעודי ורפואי מיומן וצמוד לילד. השיטה אינה מעלימה את האלרגיה לחלב אלא מפחיתה את מידת הרגישות במחקרים שבדקו את יעילות השיטה נראה היה שאמנם הטיפול מגדיל את הסיכוי להתפתחות עמידות לחלב אבל עדיין חלוקות הדעות לגבי היעילות מול הבטיחות של טיפול זה. (7-8)
סיכום
קיים כל הזמן מאמץ למצוא פתרון חיסוני לבעיית האלרגיה למזון כולל טיפולים חיסוניים שיכללו גם שימוש בתרופות מעכבות אלרגיה כמו למשל נוגדנים כנגד IGE או מתן ה חיסונים באמצעות שיטות אחרות כמו זריקות או מדבקות – אך הדרך להוכחת היעילות והבטיחות של שיטות אלו עדיין רחוקה.
אם תשאלו אותי מהי הדרך הטובה ביותר להתגבר על אלרגיה למזון הרי שהתשובה היא קודם כל סבלנות. אלרגיות למזון נוטות לחלוף עם הזמן זו עובדה, אבל כמובן שזה לא תמיד עובד במיוחד כשמדובר באלרגיה גבוהה מאד וכשהילד כבר גדול.
במידה ואין כל סימן שהאלרגיה עומדת לעבור מעצמה וההיתמודדות עם האלרגיה קשה לילד ומשפחתו הרי שבהחלט אני ממליץ על ניסיון לאימונותרפיה (חיסון לאלרגיה) באחת השיטות הנהוגות בארץ וזאת בהתאם לחומרת האלרגיה וקיומם של גורמי סיכון ברקע כמו למשל אסתמה - ויש לבדוק באופן אינדיביואלי את התאמתו של הילד ומשפחתו לטיפול.
מראי מקום
1. Dietary baked milk accelerates the resolution of cow's milk allergy in children. Kim JS, Nowak-Węgrzyn A, Sicherer SH, Noone S, Moshier EL, Sampson HA J Allergy Clin Immunol. 2011;128(1):125.
2. Efficacy of baked milk oral immunotherapy in baked milk-reactive allergic patients.Goldberg MR, Nachshon L, Appel MY, Elizur A, Levy MB, Eisenberg E, Sampson HA, Katz Y.J Allergy Clin Immunol. 2015 Dec;136(6):1601-6
3. Tolerance to extensively heated milk in children with cow's milk allergy.Nowak-Wegrzyn A, Bloom KA, Sicherer SH, Shreffler WG, Noone S, Wanich N, Sampson HA. J Allergy Clin Immunol. 2008;122(2):342.
4. Immunologic changes in children with egg allergy ingesting extensively heated egg. Lemon-MuléH, Sampson HA, Sicherer SH, Shreffler WG, Noone S, Nowak-Wegrzyn A J Allergy Clin Immunol. 2008;122(5):977.
5. Association of allergen-specific regulatory T cells with the onset of clinical tolerance to milk protein. Shreffler WG, Wanich N, Moloney M, Nowak-Wegrzyn A, Sampson HA J Allergy Clin Immunol. 2009;123(1):43.
6. Clinical and laboratory 2-year outcome of oral immunotherapy in patients with cow's milk allergy. Elizur A, Appel MY, Goldberg MR, Yichie T, Levy MB, Nachshon L, Katz Y. Allergy. 2015 Oct 20
7. Oral immunotherapy for IgE-mediated cow's milk allergy: a systematic review and meta-analysis. Brożek JL, Terracciano L, Hsu J, Kreis J, Compalati E, Santesso N, Fiocchi A, Schünemann HJ Clin Exp Allergy. 2012;42(3):363.
8. Oral immunotherapy for milk allergy. Yeung JP, Kloda LA, McDevitt J, Ben-Shoshan M, Alizadehfar R Cochrane Database Syst Rev. 2012