ביצי תרנגולת הם אחד הגורמים העיקריים לאלרגיה ממזון. הביצה המורכב מחלמון וחלבון עשויייה לגרום לאלרגיה עקב רגישות למספר סוגי חלבון המצויים בתוכה כגון : ovomucoid, ovalbumin, ovotransferrin conalbumin lysozyme.
ביצים משמשות אותנו כמזון הן כמאכל עיקרי (מקוששות חביתות וכדומה) והן בתהליך האפייה וההכנה של מזונות כמו דברי מאפה, ממתקים, תבשילים, נקניקיות , סלטים ועוד...ולכן ביצים עשויות להמצא גרום אלרגני חבוי במוצרי מזון רבים.
חלבוני הביצה יכולים גם לעבור מהאם לתינוק דרך ההנקה ולכן גם בתינוקות שעדיין יונקים חשוב לזהות אלרגיה לביצים ולטפל בהתאם
כשמישהו אלרגי לביצי תרנגולת הוא גם עשוי להיות רגיש לביצים של עופות אחרים כמו ביצי שלו, אווז וכדומה . ולעיתים תתכן אלרגיה גם לבשר עוף התרנגולת.
לעיתים חלק מייצור חיסונים היה מבוצע על מצע שמקורו בביצי תרנגולת כך שייתכן אלרגניות מסויימת של חלק מהחיסונים בשל שאריות חלבוני ביצים בתוכם – אבל בד"כ אלרגניות זו היא נמוכה ולא מסוכנת. במיוחד בעייתי החיסון לחצבת ולשפעת = אך אין צורך להמנע מהחיסון אלא לתת אותו בהשגחה רפואית לאחר הוועצות עם רופא מומחה לאלרגיה
אלרגיה לביצים היא אחת האלרגיות הנפוצות והראשוניות המופיעות בילדים וכאשר בודקים ילדים עם דרמטיטיס אטופית או בעיות אלרגיות אחרות ניתן למצוא בכ 65% מהם אלרגיה לביצים. למזלנו האלרגיה לביצים נוטה לעבור עם הזמן .
האלרגיה לביצים עשוייה להתבטא במגוון צורות . בינקות תתיכן רק הקאות ואי שקט אך כשהאלרגיה מתחזקת היא תתבטא בד"כ גם בפריחה (אורטיקריה) בנפיחות (אנגיואדמה) ובקוצר נשימה (אסתמה) עד כדי סכנת מחנק ועלפון (שוק אנפילקטי)
האבחון לאלרגיה לביצים מבוצע על ידי תבחיני עור או בדיקות דם והוא יחסית מדוייק מאד ויכול להעיד על מידת האלרגניות.
ילדים או מבוגרים שנמצאו אלרגים לביצים חייבים להשמר היטב מפני חשיפה לביצים ולשאת עמם ערכת טיפול מתאימה.
ברוב התינוקות האלרגיה לביצים עשוייה לחלוף עם הזמן אך דווחו על מיקרים שבהם התפתחה אלרגיה לביצים גם בגיל מבוגר. לאחרונה פותחו שיטות לטיפול באלרגיה לביצים באמצעות "אימונותרפיה" ואמצעים אחרים
שימו לב שלמרות מה שנהוג לחשוב אין ביצים בלחם רגיל (לחם אחיד) , בפיתות ובשאר דברי המאפה הרגילים. גם בפסטות אין בד"כ ביצים אלא אם מדובר בפסטה שהוכנה באופן עצמאי במסעדה או בבית.
