התגר למזון - מאיבחון לטיפול
אלרגיה למזון נובעת מתגובה של מערכת החיסון לחלבוני מזון שונים.ובעיקר הן מתווכת על ידי הנוגדן IgE ועלולים לגרום לתגובה אלרגית עד כדי שוק אנפילקטי מסכן חיים.
המזונות העיקריים הגורמים לתגובות אלרגיות בישראל הם: חלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, אגוזים ודגים.
האבחנה מבוצעת על ידי רופא אלרגיה בהתאם לסוג התסמינים ועיתויים ובהסתמך על בדיקות אלרגיה המבוצעות על פ ני עור או/ו בבדיקות דם מיוחדות
לבדיקות האלרגיה חשיבות רבה ויכולתם לנבא את העתיד ולהסביר את מה שקרה בעבר הוא גבוה והם הכלי האיבחוני הטוב ביותר
אך לעיתים קיימת תגובה חיובית בבדיקת האלרגיה אך אנחנו לא בטוחים שקיימת אלרגיה ממשית או אנחנו סבורים שייתכן והיא חלפה.
בכדי לאשר או לשלול בודאות את האלרגיה למזון ניתן לבצע חשיפה למזון החשוד בהשגחה/
הליך זה קרוי מבחן תגר למזון (oral food challenge). ביצוע של מבחן תגר למזון דורש ידע וניסיון וחשוב לזכור שהוא עלול להסתיים בתגובה קשה ומסכנת חיים.
בתהליך התגר מקבל הנבדק כמויות הולכות ועולות של מזון בפרקי זמן קבועים על פי פרוטוקול קבוע מראש. מטרת התגר היא להוכיח או לשלול אלרגיה או סבילות למזון הנבדק או לחלופין למצוא את הסף (כמות המזון המינימלית) בו תתרחש תגובה אלרגית.
הליך הבדיקה ייעשה תמיד בפיקוח רופא מומחה לאלרגיה.
תגר אשר גרם לתגובה אלרגית הוא הוכחה לרגישות למזון הנבדק.
לעומת זאת תגר המסתיים ללא הופעה של תגובה אלרגית (תגר שלילי) שולל בסבירות גבוהה רגישות משמעותית למזון שנבדק. אך יש לזכור שייתכן וכמויות גדולות יותר של המזון או בנסיבות אחרות כן תתפתח תגובה אלרגית ולכן יש לשקול היטב את הצורך בבדיקה ואת משמעות התוצאה.
ההחלטה על הצורך בביצוע תגר תעשה לאחר שקילת מגוון גורמים כגון: גיל המטופל, אופי התגובה לאלרגן הנבדק, תוצאות הטסט העורי או בדיקת IgE סגולי לאלרגן הנבדק, חשיבות המזון בחיי היום יום של המטופל ועוד...
במרפאתי הסיבות העיקריות לבצוע תגר יהיו :
א. כשיש סימנם ותקווה גדולה שהאלרגיה חלפה - וצריך להוכיח זאת
ב. כאשר אנו רוצים לדעת עד כמה חמורה האלרגיה והאם ניתן למשל לאכול גם מוצרים בגדר "עלול להכיל"
ג. כשאנחנו רוצים להתחיל טיפול בחשיפה
התוויות לביצוע מבחן תגר למזון
הסיבה העיקרית לבצוע תגר למזון הוא לשלול אלרגיה למזון במקרים שבהם עולה החשד שהמטופל למעשה אינו אלרגי
לעיתים הסיבה ההיא הפוכה - צורך בהוכחה שהנבדק הוא כן אלרגי למרות שהבדיקות לא הדגימו זאת (למשל כשיש בעיות עיכול אלרגיות)
בחלק מהמקרים משמש התגר כשלב ראשון בניסיון להתחיל טיפול בהשראת סבילות (אימונותרפיה או דה סנסיטיזציה)
התגר גם יכול לשמש אותנו בקביעת רמת הסף להופעת תגובה אלרגית למזון
למשל האם הילד שאלרגי לחלב או ביצים יהיה אלרגי לחלב או ביצים שעברו אפייה כמו בעוגה ?
חייבים לזכור שתגר למזון אלרגני עשוי לגרום לתגובה אלרגית קשה ומסוכנת ובעולם וגם בארץ דווחו על מיקרים של תגובות קשות שגם הצוות הרפואי לא הצליח לעצור ושהתדרדרו לנכות או אפילו מוות
לכן אין שום צורך לסכן את הנבדק בתגר למזון שאנחנו יודעים בודאות גבוהה שהוא אלרגי אליו או שאנו חוששים שהתגובה תהיה קשה
ביצוע התגר
תגר למזון אלרגני חייב להתבצע רק על ידי רופא מומחה לאלרגיה, כאשר מיקום ביצוע התגר נגזר מדרגת הסיכון לתגובה מסכנת חיים ונתון לשיקול דעתו של הרופא.
כאשר הסיכון הוא גבוה כמו למשל כשיש היסטוריה של תגובות אלרגיות חריפות או כאשר התגובה בבדיקות העור או הדם היא גובהה או כאשר מדובר בילד רגיש מאד ואסמתי הרי שאז מקובל לבצע את התגר רק במסגרת בית החולים.
לעומת זאת כאשר הסבירות לתגובה קשה היא נמוכה כמו למשל במיקרים שחשיפה אקראית למזון בכמות קטנה לא גרמה בעבר לתגובה או אשר תבחיני האלרגיה אינם מעדים על אלרגיה קשה- אז ניתן לבצע את בדיקת התגר גם במרפאת אלרגיה מחוץ לבתי החולים.
התגר עשוי להתבצע עם כל סוג של מזון ולעיתים קרובות אנו מתחילים את האבחון או הטיפול עם מזון שעבר עיבוד כמו אפייה או בישול
בד"כ מתחילים בכמויות מזעריות וכל חצי שעה או שעה מגדילים בהדרגה את הכמות. במיקרים רבים גם מפצלים את התגר למספר פגישות
בד"כ כשמגיעים ל 2 גרם מתכולת החלבון במזון מבלי שתהיה תגובה - זה מספיק בכדי לומר שאין אלרגיה מיידית מסכנת חיים למזון
אבל יש לזכור שבמיקרים רבים , למרות שהתגר עובר בהצלחה אנחנו יודעים לפי בדיקות האלרגיה שהנבדק כן סובל בעצם מאלרגיה אלא שיש כלפי האלרגיה מידה של חיסוניות / עמידות
עמידות זאת אינה מוחלטת ועשויים להתרחש אירועים של תגובה אלרגית למזון כאשר למשל הכמות היא גדולה או שמצבו הפיזיולוגי של החולה הוא כזה שגורם לירידה בעמידות לאלרגיה (למשל בעת חולי או מאמץ רב)
ולכן יש לקחת בערבון מוגבל את תוצאות התגר גם אם הם מאד אופטימיות ולהסיק מסקנות לגבי העתיד בהתאם למכלול התוצאות והנסיבות ולא רק התגר עצמו.