הפה והאף שלנו מהווים שער שדרכו האוויר הזורם לתוך דרכי הנשימה עובר סינון וחיטוי. לשם הגנה על האוויר הזורם לתוכנו התפתחה מערכת הגנה לימפטית בלוע והאף.
כולנו מכירים את בלוטות הלימפה (קישריות) הפזורות בכל רחבי הגוף והמשמשות מצבור של תאי הדם הלבנים של מערכת החיסון.
רקמות לימפה שכאלו מצויות גם באזור האף והלוע והן יוצרות מעיין טבעת הגנה חיסונית המכונה "הטבעת ע"ש ולדייר" . טבעת הגנה זו מורכבת בין השאר מהשקדים ומהאדנואידים המכונים גם בלשון הם "פוליפים" או "שקד שלישי"
השקד השלישי (אדנוידים), כמו השקדים, מורכב מרקמת לימפה שתפקידה יצירת נוגדנים נגד חיידקים ונגיפים. הרקמה נמצאת במקום הנקרה לוע האף, ומעל הלוע שהוא בחלק האחורי ביותר של האף ומעל ללוע הפה.
מטבעם רקמות אלו עשירות בתאי לבנים של המערכת החיסונית והם לרוב תפוחים וגדולים יחסית אך מסיבות שונות יש תינוקות וילדים (ולפעמים גם מבוגרים) שבהם הרקמות הללו גדולות יותר מדי ומהוות בעיה.
גדילת יתר של רקמות אלו (המכונה גם היפרטרופיה) גורמת לתופעות של חסימת פתחי הנשימה ושל רגישות יתר לזיהומים ולכן ילדים הסובלים מהגדלה של השקדים והאדנואידים יסבלו מסבוכים של : אף סתום ומנוזל, שיעול טורדני, תחושת מחנק, סטרידור, אסתמה, הפרעות בבליעה, נחירות, דום נשימה בשינה ועוד...
הביטויים עשויים להופיע בגל גיל ובדרגות חומרה שונות ולהפריע מאד לבריאות הילדים, איכות חיים וגדילתם.
יש לחשוד במצב זה בכל ילד עם איחת הבעיות הבאות: נזלת כרונית, איבוד חוש רייח, כאבי גרון חוזרים, סטריאדור וקוצר נשימה, נחירות, בעיות באכילה, עייפות יתר, דלקות אזניים ועוד
הסיבה לרגישות היתר של המערכת הלימפטית וגדילת היתר של השקדים והאדנוןאידים אינה ברורה לגמרי. למשל, במחקר שאני ועמיתיים בצענו לפני שנים ספורות, מצאנו שקיים קשר בין סוגי התאים הלבנים הקרויים Treg Th17 בשקדים ובאדנו אידים התפוחים לבין גודלם וחומרת הבעייה.
הילדים הסובלים מבעיות הקשורות בהגדלת היתר של השקדים והאדנואידים יטופלו תחילה עיי רופא הילדים אך בסופו של דבר יגיעו גם להיוועצות עם מומחה לאא"ג. רופאים אלו העוסקים בעיקר בכירורגיה (ניתוחים) ישקלו האם יש צורך בהתערבות ניתוחית בכדי לפתור את הבעיה.
ואכן ילדים רבים מוצאים עצמם על שולחן הניתוחים ומדובר באחד הניתוחים הנפוצים ביותר כיום בעולם המערבי. בניתוח כורת הכירורג לגמרי או חלקית את הרקמות התפוחות ובד"כ מדובר בניתוח המשלב גם כריתת השקדים וגם כריתת האדנואיד.
אלא שלניתוח מספר בעיות: קודם כל הוא גורם לסבל ומועקה לכשעצמו, לא תמיד הוא מצליח לפתור את הבעיה ולעיתים חלק מהתסמינים שב ומופיע מחדש. כמו כן עלולים לגרום הניתוחים לסבוכים ואפילו לסכנת חיים ותמותה בעיקר עקב מחנק ודימום.
לכן כיום קיים יותר ויותר מאמץ לנסות ולמצוא עבור הילדים פתרונות שאינם כרורים בניתוח – ואז מופנים הילדים לרופא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה בכדי למצוא שילוב תרופתי מתאים לחיזוק המערכת החיסונית ולשם צמצום התסמינים והדלקת עיי תרופות מתאימות.
אנו יודעים כיום שבחלק מהילדים גורמים כמו וירוסים ואלרגיה עשויים להוות את הגורם העיקר ולכן רובם גם אינם זקוקים לטיפול אנטיביוטי. כנגד וירוסים אין לנו הרבה מה לעשות אך דווקא כנגד אלרגיה או כנגד דלקות כרוניות יש כיום אמצעים תרופתיים קלים ונוחים העשויים להקל מאד על איכות חייהם של הילדים והוריהם.
