איסבילות לסוכר החלב (לקטוז)
מוצרי חלב הם אחד ממרכיבי המזון העיקריים בתזונה בארץ ובעולם. למרות שעגלים רבים בעולם התפתחו והפכו לפרות דשונות בזכות חלב הפרה הרי שאין ספק שבבני אדם, השימוש בחלב גם עשוי לגרום לתופעות לוואי ואלרגיות.
אחת מתופעות הלוואי העיקריות הקשורות בשימוש במוצרי חלב אי הבעיה של איסבילות ללקטוז – אי סבילות לסוכר החלב.
החלב מכיל שומנים, חלבונים וסוכרים כאשר הסוכר העיקרי בו קרוי לקטוז. גופנו אינו מסוגל לספוג סוכר זה ישירות והוא חייב לעבור פירוק בחלל המעי על ידי אנזים הקרוע לקטאז.
הלקטאז הוא אנזים המצוי כמעט אצל כולנו עוד בתקופה העוברית אך רמתו עשויה להשתנות מאדם לאדם ולהשתנות גם עם הגיל או עקב שינויים פיזיולוגיים שונים.
רמת האנזים גם משתנה על פי הרקע הגנטי והאתני.
באופן נדיר עשוי להיות גם חוסר מולד ומוחלט באנזים חוסר זה יגרום לתסמינים של שלשול חמור, התייבשות ותת-תזונה כבר בשבוע הראשון לחיים אלא אם התינוק ניזון ממזון שאין בו לקטוז. זהו המצב היחיד אשר נדרשת בו הימנעות מוחלטת מצריכת לקטוז לכל אורך החיים
מחסור משני בלקטאז עלול להופיע לאחר ניתוחים של המעי, מחלות דלקתיות כרוניות של המעי, צליאק או שימוש בתרופות כולל אנטיביוטיקות הפוגעות בתפקוד המעי. מחסור זה עשוי להיות זמני ורמת האנזים תעלה עם החלמת החולה.
אבל כאמור יש אנשים רבים שבהם אמנם אין מחסור מוחלט באנזים אך יש חוסר יחסי בו או במילים אחרות כמותו במעי אינה מספקת בכדי להתמודד עם כל סוכר החלב שאותו אדם מקבל בתזונתו.
כאשר כמות הלקטאז אינה מספקת ווא אינו מצליח לפרק את כל הלקטוז המגיע עם מוצרי החלב הרי שבמעי מתחילה להצטבר כמויות גדולות של סוכר חלב לא מעוכל.
סוכר זה שלא נספג עובר תסיסה על ידי החיידקי המעיים. ותסיסה זו יוצרת גזים כמו מתאן, פחמן דו חמצני, מימן וחומצות שומן נדיפות כמו אצטאט. החולה יתחיל לסבול עקב כך משלשול, גזים, נפיחות בטנית וכאבי בטן.
חלק מהמימן עובר דרך רירית המעי, נכנס לזרם הדם ומופרש על-ידי הריאות. המימן הננשף, מהווה בסיס למבחן מימן בנשימה, המשמש לאבחון אי-סבילות ללקטוז.
שיבושים אלו במערכת העיכול יגרמו גם לתסמינים כלליים יותר של חולשה, עייפות, כאבי ראש, אי שקט, עצבנות ודיכאון ועלולים לגרום לירידה משמעותית באיכות החיים.
רגישות זו היא גם אחת הסביות העיקריות לתסמונת המעי הרגיז
בילדים קטנים הפרעות עיכול אלו עשויות לגרום להפרעה בגדילה ובהתפתחות.
אבחון
את האבחון של אי-סבילות ללקטוז, יש לבסס על ההיסטוריה התזונתית של המטופל, הקשר בין צריכת המזון החלבי לתסמינים ומבחני מעבדה. חשוב לשלול אלרגיה לחלבוני החלב או בעיות עיכול אחרות
מבחן נשיפת מימן בודק את תוצאות התהליך של עיכול הלקטוז וספיגתו. אם זוהה מימן בנשימה הרי זה סימן שפעילות הלקטאז היא חלשה. בדיקה זו אינה מדויקת וקשה להסתמך עליה ולכן חשובה יותר ההיסטוריה התזונתית.
כאשר יש חשד שאכן מדובר באי סבילות ללקטוז כדאי פשוט לטפל בכך גם עם הבדיקה לכאורה תקינה.
טיפול באי-סבילות ללקטוז
יש להפחית עד כמה שניתן את צריכת מוצרי החלב לעיתים גם כמות קטנה מאד עשויה לגרום לבעיה.
רצוי לצרוך את החלב עם מזונות נוספים. צריכת לקטוז במסגרת ארוחה מגוונת מאיטה את התרוקנות הקיבה ומאפשרת עיכול הדרגתי ויעיל יותר של הלקטוז.
רוב הגבינות הקשות, מכילות כמויות זניחות של לקטוז עקב תהליך ההבשלה שהן עוברות ותכולת המוצקים שלהן . כך גם גבינת קוטג` מכילה כמות נמוכה יותר של לקטוז לעומת גבינה לבנה רכה.
אנשים אשר אינם מעכלים גם כמויות קטנות של לקטוז, יכולים לצרוך חלב דל לקטוז או לחילופין להשתמש בטבליות לקטאז ("לקטזין") בזמן צריכת חלב ומוצריו.
לאנשים ובמיוחד ילדים הצורכים דיאטה ללא לקטוז , מומלץ להיוועץ בתזונאי/ת לצורך מניעת מחסורים תזונתיים עקב השינוי התזונתי.
