יש סיבות רבות לנזלת, שיעול קוצר נשימה, כאבי בטן, פריחות או חום אך כאשר מתעורר חשד לאלרגיה יש חשיבות רבה לשלול או לאשר את קיומה.
חולים רבים טופלו לשווא באנטיביוטיקות או בסטרואידים וסבלו לשווא תקופה ארוכה עד שאובחנה אצלם האלרגיה. האבחון אינו פשוט והוא דורש ידע, ניסיון ושימוש בתבחינים מיוחדים או בבדיקות דם מיוחדות. המומחיות באלרגיה נרכשת לאחר שנים של התמחות ולאחר סדרת בחינות והיא מוענקת רק לרופאים המומחים כבר ברפואה פנימית או רפואת ילדים.
הכלי האבחוני העיקרי הוא התחקיר הרפואי שבו ינסה רופא האלרגיה להבין באיזו אלרגיה מדובר ומה חומרתה ומאפייניה. בבדיקה הגופנית יחפש הרופא את סימני האלרגיה ויבדוק את מערכות הגוף השונות ובמיוחד את העור, ריריות האף והריאות. לעיתים יהיה צורך גם בבדיקות רנטגן ובבדיקות דם שונות בכדי לעזור באבחנה.
לשם איתור הגורם האלרגי עצמו עומדים לרשות רופא האלרגיה מספר שיטות בדיקה המבוססות על חשיפה מבוקרת וממוקדת של החולה לגורמים האלרגים החשודים.
התבחין האלרגי הקלאסי נעשה על ידי חשיפה מבוקרת שלהעור לגורם החשוד בטכניקות ייחודיות. הופעת אודם נפיחות וגרד במקום המגע מעידות על קיומה של האלרגיה. התבחינים חייבים להיעשות בהשגחה רפואית, באופן מבוקר ועל ידי תמציות טהורות המוכנות במיוחד לשם כך.
תבחיני עור לאלרגיה ניתנים לביצוע כמעט בכל גיל, הם בטוחים מאד, אינם כואבים ועשויים לספק אינפורמציה רבה לחולה ולרופא.
טיפול
הצעד הראשון בטיפול באלרגיה הוא אבחון נכון שכן מניעת החשיפה או המגע עם האלרגן היא הדרך הטובה ביותר לטיפול. אלא שבמקרים רבים ההימנעות אינה אפשרית, קל יחסית להימנע מתרופות הגורמות לאלרגיה אך קשה להימנע מעקיצת דבורה וקשה עוד יותר להימנע מחשיפה לפריחת האביב או לאבק הבית. גם הימנעות ממזון אלרגני היא לפעמים קשה, ביצים למשל מהווים מרכיב בסיסי במוצרי מזון רבים וקשה מאד לדעת איזה מאכל מכיל או לא מכיל ביצים.
החשש הרב, בארה"ב למשל, מחשיפה לא מכוונת של ילדים אלרגים לבטנים הביא את רוב בתי הספר לאסור על הכנסת מוצרי מזון המכילים בטנים לתחומם.
אבל למרות שהדבר לא קל יש תמיד לנסות ולצמצם את החשיפה לאלרגן בכדי לצמצם באופן משמעותי את הסיכון ואת הסבל. חולה האלרגי לאבקנים עשוי לשקול לכרות את עץ הברוש שבגינתו או להחליף את הדשא מסוג אחד לסוג אחר. חולה האלרגי לנוצות יכול לוותר על שמיכת הפוך או לצפותה בכיסוי מיוחד. והורים לילדים אלרגים צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם בוחרים חיית מחמד לילדיהם.
גם הימנעות מחשיפה לקרדית אבק הבית, אחד הגורמים האלרגנים החשובים ביותר, היא אפשרית. מחקרים רבים הוכיחו שצמצום אוכלוסיית קרדית אבק הבית על ידי סילוק שטיחים, מיזוג וסינון אויר הבית, ניקוי נכון של הבית, שימוש בקוטלי קרדית ואמצעים אחרים, יכול להקל במידה משמעותית על החולה האלרגי והאסמטי עד כדי הפסקת הצורך בטיפול תרופתי.
הטיפול התרופתי
כאשר ההימנעות אינה אפשרית והתסמינים נמשכים יש צורך בטיפול תרופתי. ההחלטה האם לטפל בתרופות ובאלו תרופות ולמשך כמה זמן צריכה להיעשות כדיאלוג בין הרופא למטופל בהתאם לחומרת התסמינים ובהתאם לתופעות הלוואי האפשריות של הטיפול.
קיימים סוגים שונים של תרופות לחלקם השפעה על התסמינים וחלקם מטפל בתהליך הדלקתי עצמו והם בעלי אפקט מניעתי.
האנטי היסטמינים הן התרופות העיקריות המטפלות בתסמיני האלרגיה הן בולמות את השפעת ההיסטמין - החומר העיקרי המופרש בעת התגובה האלרגית. בעבר גרמו תרופות אלו בעיקר לעייפות ונמנום אך כיום פותחו תרופות מדור חדש המשוללות כמעט תופעות לוואי.
תרופות סטרואידליות נוגדות דלקת היא קבוצת התרופות השנייה בחשיבותה באלרגיה. תרופות אלו מדכאות את התהליך הדלקתי באלרגיה וגורמות הן להקלה בסימפטומים והן למניעתם.
בקרב הציבור המילה סטרואידים (או קורטיזון) מעורר חשש מפני התמכרות ותופעות לוואי אבל האמת היא שתרופות אלו כל עוד הן ניתנות במינון נמוך וכטיפול מקומי הן בטוחות מאד לשימוש והחשש העיקרי צריך להיות מכדורי הקורטיזון הניתנים לתקופה ממושכת.
קיימות עוד תרופות רבות כנגד אלרגיה הפועלות בדרכי שונות ועל תהליכים שונים באלרגיה ולאחרונה נכנסו לשימוש גם תרופות חדשות כנגד האסטמה והאלרגיה הפועלות על הלויקוטריאנים - חומרים חשובים המשתתפים בתהליך האלרגי והאסמטי.
פריצת דרך חדשה בטיפול באלרגיה היא השימוש בהנדסה גנטית ליצירת נוגדנים ומעכבים כנגד נוגדני האלרגיה או כנגד חומרים אחרים המשתתפים ביצירת האלרגיה אך טיפולים חדשניים אילו עדיין נמצאים בתהליך פיתוח ומחקר.
חיסונים
חיסונים כנגד האלרגיה הוא אחד הטיפולים הוותיקים והיעילים ביותר. העיקרון מבוסס על ניסיון ליצור חיסון כנגד האלרגיה: כלומר ניסיון לאלף את מערכת החיסון לזהות את החומרים האלרגים לא כחומרים מזיקים אל כחומרים טבעיים שאין צורך לפעול כנגדם.
החיסון כנגד אלרגיה מבוצע על ידי הזרקות חוזרות של האלרגן במינונים הולכים ועולים עד שהגוף מפתח חיסון. התהליך הוא הדרגתי ועשוי להמשך חודשים ואף שנים והוא דורש התמדה וסבלנות. החיסון יעיל במיוחד כנגד ארס דבורים וצרעות וגם כנגד אלרגנים נשאפים כמו קרדית אבק הבית, פרוות, עובשים, אבקנים וכדומה.
תהליך החיסון הוא למעשה אחד הטיפולים הטבעיים ביותר ברפואה שכן אין הוא מערב חומרים כימים המשנים את פעילותה של מערכת החיסון.
לאחרונה הוכח גם שחיסונים אלו הניתנים לילדים אלרגים עשוי לרפאם ולמנוע התפתחות מאוחרת של אסטמה.
נעשה כיום מאמץ עולמי למצוא דרכים לפשט ולייעל את שיטת החיסונים ולאפשר למשל חיסונים גם דרך הפה ולא רק בזריקות.
רפואה אלטרנטיבית ?
לרפואה טובה אין אלטרנטיבה, האלטרנטיבה חייבת להיות לרפואה רעה.
האלרגיה היא אחת המחלות היחידות שאינה קשורה באיבר מסוים והעוסקים באלרגיה מחויבים לתפישה כוללת (הוליסטית) של המטופל.
טיפול נכון באלרגיה ובמערכת החיסון מחייב התייחסות להיבטים רבים ושונים הקשורים במערכת החיסון של המטופל, מצבו הנפשי והגופני והקשר האקולוגי בינו ובין סביבתו.
מרבית הטיפולים הקיימים היום לאלרגיה ולאסטמה אינם קשים והם ללא תופעות לוואי מיוחדות כל עוד הן ניתנים בצורה ובמידה הנכונה.
חיפוש אחר אלטרנטיבה מוצדק כאשר הטיפול הרגיל אינו עוזר או גורם לתופעות לוואי לא רצויות, אלא שהאלטרנטיבה אז אינה צריכה להיות דווקא שיקויים סינים, הודים או פולנים (העלולים בעצמם להזיק) אלא פשוט טיפול כוללני יותר וטוב יותר של רופא היכול לראות את החולה כשלם בתוך סביבתו הטבעית
לסיכום:
האלרגיה היא תופעה ששכיחות עולה והיא קשורה באורח החיים המודרני וההיגייני מדי שלנו. האלרגיה יכולה ללבוש צורות שונות ולהיגרם על ידי חומרים שונים: מלאכותיים וטבעיים כאחד.
אבחון נכון של הגורם לאלרגיה הוא הצעד הראשון בטיפול אך לא תמיד המניעה אפשרית ולעיתים יש צורך בטיפול תרופתי על מנת למנוע סבל וחולי. החיסונים כנגד האלרגיה הם אחד הטיפולים הטבעיים ביותר ברפואה אך הוא דורש התמדה וסבלנות רבה.
בכל מקרה של חשד לאלרגיה חשוב להיוועץ במומחה בכדי לקבל הדרכה וטיפול יעיל ובכדי למנוע סבל או טיפול מיותר.
