החסר והכשל החיסוני

מערכת החיסון שלנו היא אחת המערכות המורכבות ביותר בגוף. משתייכים למערכת זו תאים מסוגים רבים, נוגדנים שונים ומולקולות רבות אחרות.

כאשר קיים חסר או פגם באחד ממרכיבי המערכת החיסונית עלול להווצר כשל שלה שיתבטא בדרך בחוסר יכולת של המערכת להכיר את אויביה או לאבחיןם בין טוב לרע מה שעשוי להוביל למצב של זיהומים חוזרים, נטייה להתפתחות מחלות סרטניות או נטייה להתפתחות אלרגיות ומחלות אוטואימוניות (מחלות חסינות עצמית).

חסר בנוגדנים

נוגדנים הם הנשק העיקרי אולי שמייצרת מערכת החיסון כנגד זהומים חיצוניים. לכל חיידק או וירוס מתאימה מערכת החיסון נוגדן המסוגל להיקשר לאותו מחולל זהומי ולנסות ולנטרל אותו.

בלידה נושא הרך הנולד בדמו נוגדנים שהועברו אליו דרך השילייה מהאם וכך הוא מוגן יחסית בחודשים הראשונים לחייו. רק במהלך השנה או השנתיים הראשונות לחיים מתחיל הגוף לייצר נוגדנים בעצמו בכמות מספקת. אך כאשר קיים פגם כלשהו ביכולת לייצר נוגדנים הכמות שלהם תהייה קטנה והתינוק או הילד יתחילו לסבול מנטייה לזהומים חוזרים.

קייממות מספר קבוצות של נוגדנים השונות אלו מאלו בתכונותיהן. החסר השכיח ביותר של נוגדנים הוא החסר בנוגדני ה IGA ומערכים שלפחות 1 מתוך 400 ילדים או מבוגרים עשוי ללקות בחסר זה. חסרים בנוגדנים מסוג IGG הם יותר נדירים אך גם מסוכנים יותר.

מקורם של הנוגדנים הוא מתאי פלסמה ותאים הקרויים לימפוציטים מסוג B וחושב לוודא שכמותם בדם תקינה .

ברוב המיקרים כמות הנוגדנים היא נמוכה ואינה חסרה לגמרי ולעיתים ההפרעה היא ביכול ליצור נוגדנים חדשים. במיקרה כזה בדיקת הדם לחיזוי כמות הנוגדנים תהייה תקינה ורק על ידי בדיקת התגובה לחיסונים ניתן לדעת האם קיימת בעיה בייצור הנוגדנים.

לעיתים מתבטא החסר בנוגדנים רק בגיל מבוגר ואפילו רק בגיל 30 או 40 לכן חייבת להיות רמת חשד גבוהה בכל מקרה של נטייה חדשה לזהומים, בעיות נשימה או שלשול כרוני.

יש מצבים נדירים מאד וקשים מאד של חסר כמעט מוחלט בנוגדנים המתבטא בזהומים קשים כבר בשנה הראשונה לחיים.

כאשר אנו מאבחנים חסר בנוגדנים, עלינו לשלול בעיות אחרות בגוף שאולי גרמו לזה, לבחון את תרופותיו של החולה, לבחון את ההיסטוריה הרפואית ולהחליט על טיפול בנוגדנים.

הטיפול בנוגדנים ניתן בד"כ בעירוי פעם בחודש (בממוצע) כאשר בעירוי מקבל החולה את הנוגדנים החסרים לו.

 
  חסר חיסוני תאי

מי שמפקח על המערכת החיסונית הם תאים הקרויים לימפוציטים מסוג T. מקורם של תאים אלו הןא במח העצם והם מבשילים בבלוטת התימוס. כאשר קיימת בעיה במח העצם או בבלוטת התימוס או כאשר קיים חסר גנטי המונע מתאים אלו להתפתח ולהבשיל הרי שאז נפגעת קשות המערכת החיסונית.
חולים הסובלים מחסר תאי במערכת החיסון יסבלו מזיהומים קשים ובתינוקות מדובר אז במצב חירום הדורש התערבות מיידית כשהפתרון הוא בד"כ בסופו של דבר השתלת מח עצם.
במבוגרים חסר חיסוני תאי נגרם בעיקר בטיפול כמוטרפי במחלות סרטניות או עקב מחלת האיידס שם תוקף וירוס ה HIV את תאי ה T של המערכת החיסונית.
הבירור לחסר חיסוני תאי כולל בד"כ תבחיני עור מיוחדים, בדיקות דם של אוכלוסיית התאים הלימפוציטים ושלילת קיומו של וירוס האיידס.


חסר או בעיה בתפקוד כדוריות הדם הלבנות

בדמנו יחד עם כדוריות הדם האדומות מסתובבים תאי הדם הלבנים הקרויים נויטרופילים. תאי דם אלו הם התאים הראשוניים העוסקים בהגנה על הגוף. במיקרים מסויימים רמתם נמוכה מאד ואז אנו עשויים ללקות בזיהומים פתאומיים וקשים.
ירידה בכמות כדוריות הדם הלבנות אנו רואים למשל עקב טיפול בכימותרפיה במחלות סרטניות או עקב מחלות המטולוגיות (מחלות דם) כמו למשל בלוקמיה שם אמנם עשוי להיות מספר תאי הדם הלבנים גבוה מאד אך מדובר בתאים סרטניים שאינם מתפקדים.
ספירת דם לבנה נמוכה עשוייה להתרחש גם עקב תגובות אלרגיות לתרופות שונות וגם מסיבות גנטיות.
אנו יודעים שבקרב העדה התימנית יש שכיחות גבוהה של נטייה למספר נמוך של כדוריות דם לבנות אך בד"כ אין לכך כל השפעה רעה.
במיקרים נדירים יחסית מספרם של התאים הלבנים תקין לגמרי אך תפקודם לוקה בחסר ולשם כך יש בדיקות דם מיוחדות.
בחולים עם רמה נמוכה של תאי דם לבנים ניתן במיקרים מסויימים לעלות את כמותם בעזרת זריקות המעודדות את פעילות מח העצם.

חסר במערכת המשלים

מערכת המשלים היא מערכת של חלבונים ואנזימים שונים שבהם נעזרת המערכת החיסונית לשם השמדת חיידקים החודרים לגוף.
מוכרים כמה חסרים במערכת הזו העשויים לגרום לחולים הלוקים בחסר זה לזיהומים חוזרים.
קיימות מספר בדיקות דם המסוגלות לבדוק את הרמה והתפקוד של מערכת המשלים.