אסטמה הייתה די נדירה בתחילת המאה העשרים אך שכיחותה זינקה והיא בעלייה מתמדת בעשורים האחרונים.
למרות שהטיפול הנוכחי באסטמה ובמיוחד השימוש הגובר בסטרואידים בשיאוף הביא לשיפור תחלואה ובתמותה הוא בשום פנים ואופן לא הביא לירידה בשכיחות או באירעות האסתמה, אלא להפך, ומאז שנות ה 80 שכיחותה האסתמה הוכפלה במיוחד בעולם המערבי, עד כדי ממדי מגפה
אסתמה היא מחלה שמשחקים בה תפקיד חשוב הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים.
ברור היה ששינויים גנטיים לא יכולים להוות הסבר לעלייה בשכיחות האסטמה ולכן התחילו לשאול החוקרים את עצמם מה בסביבה השתנה לשאלה הזו יש חשיבות עצומה שכן היא אולי זו שעשויה לגלות לנו את הסיבה העיקרית לאסטמה ועוד יותר מכך כצד להתגונן ממנה.
כיוון שעיקר העלייה בשכיחות נצפתה בעולם המערבי הנאשם הראשון, במיוחד בקרב הציבור הרחב, היה זיהום האוויר אלא שמתברר שדווקא בעולם המערבי שכיחות זיהום האוויר בירידה מתמדת, במקביל לעלייה באסטמה.
מחקרים מרחבי העולם הראשו שהסיכון לפתח אסתמה גדול יותר בארצות המערב לעומת מדינות לא מפותחות, בקרב ילדים הגדלים בעיר לעומת ילדים הגרים באזורים כפריים. בהמשך התברר שילדים ממשפחות גדולות או ילדים ששהו במעונות יום בחודשים הראשונים לחייהם סבלו פחות מאסטמה .
ממצאים אלו הביאו להתפתחותה של תיאוריית ההגינה - תיאוריה הגורסת שדווקא התנאיים ההיגיניים של החיים בעולם המערבי הם הגורמים לעלייה בשכיחות האסתמה ומחלות אלרגיות אחרות - תיאוריה שהשלכותייה על חיינו הן רבות.
העובר ברחם נמצא בסיבה מוגנת מאד וכאשר הוא נולד מערכת החיסון שלו, כמו שאר המערכות בגופו אינה בשלה והיא זקוקה לאימון.
במידה ונמנע ממערכת החיסון של הילד שלנו להחשף אל העולם שמסביב, להתאמן בהגנה מפני זיהומים או רעלים, תוותר המערכת לא בשלה ורגישה מדי מה שעשוי לגרום להווצרות מחלות המבוססות על חוסר בקרה טובה של המערכת : מחלות כמו אלרגיה, אסתמה, סכרת, טרשת ועוד
לפיכך אני ורבים אחרים מאמינים שצריך ושכדאי לאפשר לילדים שלנו להתלכלך, להתקרר ואפילו לחלות - הכל במידה כמובן אך אם הרבה יותר פתיחות ועם הבנה שגם מערכת החיסון שלהם זקוקה לתרגול ולאימון על מנת להגיע לבשלות.
*כותרת המאמר לקוחה למעשה ממאמר גדול שסקר ותמך בנושא ושפורסם בשנים האחרונות במגזין הרפואי החשוב "ניו אינגנלד"
