צריכה מוגברת של אגוזים במהלך ההיריון עשויה להגדיל את הסיכון של יילודים אטופיים לפתח אלרגיה כלפי האגוזים כך עולה ממחקר שבדק למעלה מ-500 יילודים בגילאי 3-15 חודשים בעלי נטייה אלרגית ברורה.
החוקרים מצאו קיום נוגדני אלרגיה כנגד אגוזים ב 28% מהילדים , כאשר בילדים לאימהות שצרכו אגוזים במהלך ההיריון, גדל הסיכון לקיומם של נוגדנים אלו כמעט פי שלוש בהשוואה לילדים לאימהות שנמנעו מאגוזים.
המחקר היה רטרוספקטיבי והתבסס רק על בדיקות דם ואינו יכול להוכיח בוודאות קשר נסיבתי אלא רק על סיכון אפשרי מוגבר ולכן ספק אם יומלץ מעתה לכל הנשים שבהריון להימנע מאכילת מזונות אלרגנים כמו אגוזים בכדי למנוע אלרגיה בתינוקות
http://ww.allergynet.co.il
כאשר ילדים מפתחים פריחה לאחר טיפול בתכשירים ממשפחת הפנצילין, הגורם הסביר ביותר הוא זיהום וירלי ולא תגובה אלרגית, כך עולה ממחקר חדש משוויץ, שתוצאותיו פורסמו ב-Journal of Allergy and Clinical Immunology.
את רוב מומחי האלרגיה הממצא אינו מפתיע ולמעשה ידוע כבר שנים אלא שהמחקר הצליח להוכיח זאת באופן משכנע.
פריחות עקב זהום וירלי הוא דבר שכיח בילדים ושכיח גם שילדים אלו מקביל טיפול אנטיביוטי ולכן אין פלא שהפריחות הפוקדות את הילדים מיוחסות פעמים רבות בטעות לאנטיביוטיקה ולא לזיהום הוירלי
במחקר זה רק במקצת המטופלים במחקר (6.8%) הפריחה הופיעה בשנית לאחר ניסיון טיפול נוסף בתרופה.
המחקר בוצע ב-88 ילדים שפנו לחדר מיון עקב פריחה . דגימות דם ומשטחי גרון נלקחו במסגרת הבירור לזיהום ויראלי, וחודשיים לאחר מכן נערכו בדיקות לאלרגיה לפנצילין
ללא ספק ישנה אבחנת-יתר של אלרגיה לפנצילין ונגזרותיים (כמו לךמשל למוקסיפן ואוגמנטין) וכי זיהום נגיפי הוא הגורם הסביר ביותר למרבית הפריחות במקרים אלו.
בדיקת האלרגיה לאנטיביוטיקות אמנם אינה פשוטה אך ניתנת לביצוע על ידי רופאים המומחים, כולל במרפאת האלרגיה שלנו
J Allergy Clin Immunol. Posted online October 29, 2010
לא תמיד ניתן להסתמך על בדיקת IgE לאבחנת אלרגיה למזון בילדים (מתוך Journal of Pediatrics)
08/11/2010
מתוצאות מחקר שפורסם ב-29 באוקטובר 2010 ב- Journal of Pediatrics, עולה כי ברוב הילדים שנמצאו לכאורה אלרגים למזונות שונים בבדיקת IgE ספציפי הרי שמבחן תגר עם אותו מזון חשוד היא בטוחה.
מדובר במחקר שכלל 125 משתתפים בגיל 1-19 שנה, שעברו בירור בשל חשד לאלרגיה למזון בשנים 2007-2008. 96% מהילדים סבלו מדרמטיטיס אטופית. הילדים עברו בדיקת IgE ספציפי ומבחן עורי, וכן מבחן תגר פומי למזון החשוד.
מתוצאות המחקר עולה כי 90% מהמזונות שנאסרו לצריכה לאחר בדיקת IgE חיובית, הוחזרו חזרה לתזונה לאחר שמבחן התגר הפומי הדגים כי צריכת המזון החשוד היא בטוחה.
הימנעות ממזונות בשל חשד לאלרגיה למזון היא קשה ליישום ועלולה לגרום במקרים מסויימים להפרעות בגדילה. לאור התוצאות הם מסכמים כי הסתמכות על בדיקת IgE ספציפי למזון אינה מספיקה לאבחנת אלרגיה למזון, בייחוד בילדים עם דרמטיטיס אטופית.
יש אבל לזכור שלבדיקה דם זו ערך רב באם נעשים גם תבחיני עור ומבחני תגר והן יעילות במעקב אחר ילדים אלרגיים
J Pediatr. 2010
דרמטיטיס אטופית ("אסתמה של העור" היא דלקת עור אלרגית כרונית הפוגעת בילדים ומבוגרים.
הטיפול במחלה הוא קשה ומחקרים רבים ניסו דרכים שונות למנוע את התפרצות הדלקת העורית בחולים הסובלים ממחלה זו.
במאמר שפורסם לאחרונה עולה ששימוש במשחות אנטידלקתיות פעמיים בשבוע בממוצע באופן קבוע עשוי למנוע את התפרצויות הדלקת.
התכשירים שנבדקו היו גם מקבוצת הסטרואידים אך גם מקבוצת חוסמי הקלצינאורין כמו האלידיל והפרוטופיק.
Br J Dermatol. 2010 Sep 6. [Epub ahead of print]
Efficacy and tolerability of proactive treatment with topical corticosteroids and calcineurin-inhibitors for atopic eczema: systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials.
Schmitt J, von Kobyletzki L, Svensson A, Apfelbacher C.
בעשור האחרון הוחל יותר ויותר בשימוש במשאפים משולבים לטיפול באסתמה
משאפים אלו מכילים שני חומרים האחד מטפל בדלקת ומונע את האסתמה ואילו השני מרחיב את דרכי הנשימה.
הטיפול באסתמה מתבסס קודם כל על מניעה ולכן על שימוש בתרופות נוגדות הדלקת מתוך כוונה לצמצם במידת האפשר את התקפי האסתמה ואת השימוש במרחבי סמפונות.
מרחיבי הסמפונות נמצאו כעלולים להחמיר את מצבם של חולי האסתמה ולכן השימוש בהם הוגבל.
הצידוק לשימוש במשאפים משולבים היה תמיד הרצון להקל על החולה ולאפשר לו שימוש במשאף אחד ולא בשניים ובכך לשפר את הענות המטופלים.
אך המחקר שפורסם בחודש האחרון ברחון האקדמיה האמריקאית לאלרגיה אסתמה ואימונולוגיה התברר ששימוש במשאף משולב אחד אינו משפר את הענות המטופלים ולכן כלל אינו מחוייב המציאות.
מחקר זה תומך במגמה לחזור שוב אל היסודות בטיפול באסתמה ולא להפריז בשימוש במרחיבי הסמפונות, כפי שקורה בחלק גדול מהמיקרים בעולם ובארץ.
J Allergy Clin Immunol. 2010 Sep;126(3):505-10.
Randomized controlled trial of adherence with single or combination inhaled corticosteroid/long-acting beta-agonist inhaler therapy in asthma.
Perrin K, Williams M, Wijesinghe M, James K, Weatherall M, Beasley R.
Medical Research Institute of New Zealand, Wellington, New Zealand.
ילדים המתגוררים בבתים עם רטיבות מרובה נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות נזלת אלרגית כך עולה מתוצאות מחקר חדש מפינלנד, שפורסמו ב-American Journal of Epidemiology.
החוקרים מצאו כי מבין כ-1,900 ילידם אחריהם הם עקבו במשך שש שנים, אלו שהתגוררו בבתים עם רטיבות או בעיות עובש, היו בסיכון מוגבר להתפתחות נזלת אלרגית.
16% מהילדים שהוריהם דיווחו על רטיבות בבית פיתחו נזלת אלרגית במהלך שש שנות המעקב. זאת בהשוואה ל-12% מהילדים שהוריהם שללו בעיות דומות בביתם.
ילדים שהוריהם דיווחו על עובש או נזקי מים בבית היו בסיכון גבוה ב-55% לפתח נזלת אלרגית, בהשוואה לילדים אחרים.
חשוב אבל לציין שהממצאים לבדם אינם מוכיחים קשר סיבתי ועדיין ייתכן כי קיימים גורמים אחרים האחראים לקשר הנ"ל.
סביר להניח כי תנאי רטיבות בבית מעודדים גדילה של קרדית אבק הבית ופטריות, ומושכים מקקים – כולם מהווים גורמים לאלרגיה. לחות עשויה לעודד גם שחרור כימיקאלים מחומרי בניין, שעשויים להיות אחראיים לתהליך הדלקתי בדרכי האוויר.
http://www.medscape.com/viewarticle/726007
ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American Academy of Allergy, Asthma and Immunology (AAAAI) מתברר כי אמהות שבהם רמת החומצה הפולית היא גבוהה מאד יש סיכוי גדול יותר ללדת תינוטקות שילקו באסתמה
חומצה פולית היא ויטמין המומלץ לנטילה בעת הריון בכדי למנוע סוג של מומים מולדים
אך כנראה שויטמין זה עשוי לגרום לעיתים לשינויים אחרים וליצירת רגישות יתר של הסמפונות.
המחקר מצטרף למחקרים אחרים המעידים שלעיתים ויטמינים שונים עשויים להרע במידה והמינון הוא גבוה מדי
עם זאת, החוקרים מדגישים שאין לשנות בשלב זה את ההמלצות בדבר נטילת חומצה פולית בהיריון, אשר יעילה מאוד לשם מניעת מומים מולדים של הצינור העצבי.
ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של American Academy of Allergy, Asthma. and Immunology עולה כי לתרופת המיועדות לטיפול בכולסטרול מקבוצת הסטטינים, עשויים להקל גם על מחלת האסתמה במבוגרים.
כבר שנים שידוע שתרופות אלו עוזרות לא רק להורדת כולסטרול אלא גם עוזרות בטיפול ומניעת דלקות כרוניות.
במחקר שכלל 70 משתתפים, נמצא קשר בין טיפול בסטטינים ובין שיפור בתפקוד הריאתי.
אסתמה היא מחלה דלקתית והסטטינים הביאו לשיפור בתסמיני האסתמה כנראה דרך השפעה מטיבה על הדלקת האסמתית.
הם כמובן לא הביאו לריפוי האסתמה אלא רק לשיפור והקלה
תינוקות עם דלקות עור (אקזמות) נמצאים בסיכון גבוה לפתח אלרגיה לבוטנים או למזונות אחרים, כך כך מדווחים קבוצת חוקרים מבריטניה בכנס השנתי של American Academy of Allergy, Asthma & Immunology Annual Meeting.
החוקרים מצאו שיותר מ 20% מהתינוקות עם אקזמה היו אלרגים לבוטנים.
מה שמעיד על כך שהאלרגיה לבטנים מתפתחת בגיל מוקדם מאד.
מהתוצאות המחקר מתברר כי 23% מהתינוקות היו רגישים לבוטנים, 31% היו רגישים לחלב פרה, 22% היו רגישים לסומסום, 16% ואחרים היו רגישים לאגוזים שונים, קשיו ושקדים. 16% מהתינוקות שנבדקו היו חיוביים ללמעלה מארבעה מזונות.
בעבר לא תמיד היו בטוחים החוקרים שקיים קשר ישיר בין נזלת אלרגית להתפתחות של סינוסיטיס
לאחרונה בוצע מחקר בו ביצעו החוקרים בדיקות אלרגיה ועקבו אחר הסינוסים באמצעות בדיקות הדמייה כמו אולטרסאונד וכמו CT של הסינוסים.
החוקרים מצאו קשר ישיר בין האלרגיה להתפתחות וחומרת הסינוסיטיס
http://archotol.ama-assn.org/cgi/content/abstract/135/12/1246
במאמר מדצמבר 2010 מתואר סוג חדש של אורטיקריה הקשורה בקור
FACU (Familial Atypical Cold Urticaria),
שהיא מחלה תורשתית שזוהתה בשלוש משפחות שונות.
לחולים אלו מופיעים בשלב מוקדם בחייהם אורטיקריה מיד לאחר חשיפה לקור
חשיפה לאוויר קר ולמים קרים היו הגורם העיקרי להתפרצות האורטיקריה כמעט בכל החולים.
J Allergy Clin Immunol 2009;124:1245-1250
http://www.medscape.com/viewarticle/714223
על פי מחקר שכלל 492 מעשנים ו-2432 לא-מעשנים נמצא שמשאפים המכילים קורטיקוסטרואידים (כמו בודיקורט, פלקסונייז, סרטייד או סימביקורט) נמצאו כיעילים במעשנים שאובחנו כסובלים מאסתמה חדשה.
בדומה לחולים עם אסתמה שאינם מעשנים.
Chest 2009;136:1514-1520
http://www.medscape.com/viewarticle/714277
ממחקר חדש, שפורסם במהדורת נובמבר 2008 של Journal of Allergy and Clinical Immunology, עולה כי בניגוד להמלצות הנפוצות, צריכה מוקדמת של בוטנים בינקות מלווה דווקא בשכיחות נמוכה של אלרגיה לבוטנים.
ההנחיות הנוכחיות ממליצות על הימנעות מבוטנים במהלך ההיריון, ההנקה ומוקדם במהלך החיים.
תוצאות המחקר הנוכחי מטילות ספק ביעילות האסטרטגיה של הימנעות מבוטנים בינקות.
עדיין מוקדם לתרגם מחקר זה להמלצות אופרטיביות ודרושים עו דמחקרים
http://journals.elsevierhealth.com/periodicals/ymai
ממחקר חדש, שהוצג בפגישה השנתית של ה- American College of Allergy, Asthma & Immunology, עולה כי ילדים מתחת לגיל 6, שמקבלים אימונותרפיה תת עורית (חיסון לאלרגיה)) מפתחים פחות רגישויות חדשות בהשוואה לנבדקי ביקורת בני גילם. החוקרים מסכמים כי טיפול יש לשקול אימונותרפיה לאלרגיה כבר במטופלים בני 18 חודש הסובלים מנזלת אלרגית.
http://www.medscape.com/viewarticle/583367
בילדים ובמבוגרים הפרעות קלות בבליעה או ליתר דיוק החזר של חומות קיבה מהקיבה אל הוושט ידועות כגורמות לצרבות, נטייה לפליטות או גם לשיעול
במחקר שהתפרסם לאחרונה נמצא שטיפול בילדים הסובלים מהחזר וושטי יכול לשפר את מצב האסתמה, כאשר מדובר באסתמה שאינה אלרגית.
לדברי החוקרים, כשמטפלים בילדים נבחרים שאינם אלרגיים, יש לשקול GERD כגורם חשוב במונחי הטיפול.
http://www.medscape.com/viewarticle/583362
מחקר חדש מצא כי תוספת דגים לדיאטה של יילודים מתחת לגיל 9 חודשים מפחיתה את הסיכון להתפתחות אקזמה.
המחקר כלל יילודים שנולדו בשנת 2003 במערב שבדיה.
החוקרים זיהו השפעה מגנה להוספת דגים לדיאטה לפני גיל 9 חודשים
משך הנקה או גיל הוספת חלב או ביצים לדיאטה לא השפיעו על הסיכון לאקזמה.
ייתכן ולהשפעה מגנה זו קשר לחומצות השומן מסוג אומגה 3 המצוית בדגים
Arch Dis Child. September, 2008.
http://www.medscape.com/viewarticle/581124
במחקר שבוצע בספרד התברר שילדים סבלו פחות מבעיות אלרגיות כולל אסתמה במידה ואמהותיהם הקפידו במהלך ההריון על תזונה "ים תיכונית", קרי תזונה המבוססת הרבה על ירקות ופירות עם מעט מוצרי חלב, ביצים ובשר אדום.
Chatzi et al. Thorax 2008; Jan 15
ממחקר חדש, שפורסם מתברר כי אלרגיות ובעיקר נזלת אלרגית קשורים בסיכון נמוך יותר לסרטן לבלב.
החוקרים מצאו קשר בין סיפור קודם של אלרגיות או קדחת השחת (נזלת אלרגית) ובין ירידה משמעותית בסיכון לסרטן לבלב (קשר בין היסטוריה של אסתמה ובין הסיכון לסרטן לבלב.
סרטן הלבלב הוא אחד ממחלות הסרטן הקשות לריפוי ואולי הקשר בין המנגנונים הגורמים לאלרגיה ישפכו אור חדש גם על המנגנונים להגנה מפני סרטן.
Int J Cancer 2007;121:2241-2245.